חברות סטארט אפ בכל שלבי ההתנהלות שלהן מההתחלה ועד ההגעה לשלב ה – IPO זקוקות למימון שוטף של הפעילות שלהן.
אופן קבלת מימון מגופים שונים
יש אנשי עסקים בעלי הון המשקיעים בחברות הללו החל בשלב ההתחלתי, דרך שלבי הצמיחה ועד ההגעה למימוש החזון של החברה. מעבר לכך יש גם קרנות השקעה בסטארט אפ.
הקרנות הללו מגייסות כספים למטרות של השקעות בחברות הסטארט אפ שיש סיכויים גבוהים שיצליחו. הקרנות מגייסות כספים ממקורות שונות כמו המוסדיים ובדרך זו מצליחות להעניק השקעות בסכומים גבוהים הרבה יותר, מאשר המשקיעים הפרטיים. זו הסיבה שחברות סטארט אפ עושות מאמצים גדולים להגיע לקרנות הללו שחלקן הן קרנות הון סיכון ולדרבן אותן להשקיע כספים בחברה המבטיחה.
פעילות בהתאם לתוכנית העסקית
קרנות השקעה בסטארט אפ אשר מקבלות פניה מחברה מסוימת לצרכי השקעה, בוחנת באופן מעמיק את תוכנית עסקית, כדי להבין במה עוסקת החברה, מהן המטרות שלה, מה בוצע מתוך תוואי הדרך וכמה שנים של עבודה נותרו לה עד ההגעה לשלב IPO . בתוכנית זו אפשר לראות באופן מדויק מה חושבים היועצים הפיננסים באופן ריאלי והגיוני לגבי צפי ההכנסות, היקפן והמועד שבו יהיו תוצאות לתהליכי השיווק והמכירות.
חשיבה על השקעה ריאלית בחברת סטארט אפ
בהתאם לכל הנתונים הללו, כל אחת מהקרנות מקבלת החלטה לגבי סיכויי ההצלחה של חברת הסטארט אפ, גורמי הסיכון ומהם הסיכויים להצלחה מול האפשרות לכישלון. בתום כל התחשיבים קרנות השקעה בסטארט אפ, מחליטות באיזו חברה להשקיע ובאיזו חברה לא להשקיע.
אין מדובר בהחלטה חפוזה, אלא בהחלטה מעמיקה שמורכבת מהרבה מאד קווי חשיבה על פי אופיו של המוצר, מחקרי שוק שבוצעו, מוצרים דומים שקיימים אצל המתחרים, האפשרות לפריצת דרך ארצית ועולמית.
יש מקרים רבים שבהם ההצלחה בסופו של התהליך הייתה מטאורית והניבה תשואות ורווחים נאים והיו גם מקרים שהיו גורמים לא צפויים שיצרו סיכון רב ומפתיע ולכן החברה נגד כל הסיכויים לא הצליחה ולכן בסופו של התהליך הייתה הצלחה קטנה, או לא הייתה הצלחה כלל.
